נקודה לשבת קודש פרשת פנחס

שבת שלום,

בפרשת השבוע, פרשת פנחס מסופר על פנחס לאחר שהרג את הנשיא משבט שמעון ואת האשה שאיתה עשה מעשה אסור, הוא עשה כך כי כך ההלכה אבל אם היה שואל את הרבנים הם היו מורים לא לעשות כך, כי זה נקרא "הלכה ואין מורים כן", הוא לקח סיכון (מכיוון שלא קיבל אישור מהרבנים) אבל מחושב כי ידע את ההלכה, גם אנחנו צריכים לראות איך מצילים יהודים מניתוק מהקב"ה, גם אם מוותרים על דברים חשובים מאד.

בפרשה מסופר על הגורל שבאמצעותו נקבעה חלוקת הארץ לשבטים, מסופר שהגורל אפילו צווח ואמר איזו נחלה לאיזה שבט.

מדוע כל הפרטים על הגורל, כשהוא רק אמצעי? כדי להבים שכל פרט שאנחנו עושים הוא חשוב:

כשאנחנו באים לכבוש את הארץ צריך שזה יהיה בשלמות גם בנכבש (כי אחרת יהיו חלקים שיפריעו לכיבוש) וגם בכובש, וכך יש את השלימות. כך גם שאנחנו רוצים לכבוש את הגוף וכך גם כשהקב"ה כובש על ידינו את העולם: "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

מי שמקיים בשלימות עכל דבר נקרא "פנימי".