מעלת התפילה וקריאת שמע כערך לימוד התורה:

בשביל תפילה מפסיקים לימוד תורה, ולקריאת שמע גם מפסיקים לימוד תורה, אפילו לדעה שבשביל תפילה לא מפסיקים לימוד תורה.

הרמב״ם טוען שהתפילה היא מצוות עשה, והיו שהקשו עליו שהיא מדרבנן, אבל הרמב״ם טוען שכאשר אדם מרגיש חסרון בצרכיו הרי זו מצוות עשה, כמו ש"שואל צרכיו שהוא צריך להם כו'".

וההכרח בתורת החסידות בהתבוננות בחסרון הנברא והרגשתו האמיתית בחסרון גורם לתפילה להיות מצווה מהתורה:

והאדם יכול להרגיש חסרון בדברים הבאים: כשהוא לא אוכל זמן מה הוא מרגיש חלש, כשהוא לא ישן זמן מה הוא מתבלבל וכו'.

ובצד הרוחני, כשהוא מתבונן איך הנשמה ירדה ממקום גבוה לעולם הזה הגשמי, איזו מלחמה קשה יש ליצר הטוב עם היצר הרע וכיצד המלאכים והשרפים עובדים את הקב"ה והוא לא מצליח להגיע לעבודה כזו, ולזה הוא מגיע על ידי זה שהוא מתפלל בסדר התפילה שאנשי כנסת הגדולה קבעו בלי דילוגים, למרות ההיתרים שיש בזה.

וכן לגרום לקריאת שמע להיות מצווה מהתורה: ע"י שהוא מגיע לאהבת השם בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, הרצון למסירות נפשו לבורא.