בפרשת שופטים נאמר:

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז, י"ח).

פנימיות הענין על פי חסידות

חז"ל מסבירים ש"שעריך" הכוונה גם לשערי האדם – שבעת הפתחים שבגוף: שתי עיניים, שתי אוזניים, שתי נחיריים והפה. האדם מצֻווה למנות לעצמו "שופטים ושוטרים" – כלומר כוחות פנימיים של שכל ורגש, יחד עם משמעת עצמית, שיבקרו מה נכנס פנימה אל מחשבותיו ורגשותיו, ומה יוצא החוצה בדיבור ובמעשה.

על פי תורת החסידות, ה"שופט" הוא השכל האלוקי שבנפש, שמדריך מה נכון ומה לא נכון על פי התורה. ה"שוטר" הוא כח המשמעת, המסייע להכריח את האדם לנהוג בפועל כפי שפסק ה"שופט", גם כאשר היצר מושך לכיוון אחר.

עבודת האדם

לכל יהודי יש אחריות פנימית להציב גבולות לעצמו. לא די בידיעת התורה והשיפוט השכלי (השופט), אלא יש צורך גם בכח המעשה והמשמעת (השוטר) שיביאו לידי קיום בפועל. כשם שבבית דין אמיתי בארץ ישראל לא מספיק שיהיו שופטים חכמים בלבד אלא צריכים גם שוטרים להוציא את פסק הדין לפועל – כך גם בעבודת הנפש.

מסר חסידי

כפי שמבאר הרבי מליובאוויטש, מינוי שופטים ושוטרים פנימיים הוא הכנה לקבלת מלכות ה' בשלימות. כשאדם מסדר את שעריו – כלומר את חושיו, ומוודא שהעיניים רואות מה שצריך, האוזניים שומעות דברים של קדושה, והפה מדבר דברי תורה וחסד – אז הוא נעשה כלי לגילוי השכינה. זוהי גם ההכנה לראש השנה (שבדרך כלל חל סמוך לקריאת פרשת שופטים), שבו כל יהודי ממליך מחדש את הקב"ה על עולמו.

---

✨ רעיון מרכזי לחיים:

כל יהודי נקרא להיות "שופט ושוטר" על עצמו – לחשוב לפני שהוא רואה, שומע או מדבר, האם זה מתאים לרצון ה', ולדאוג שגם בפועל המעשים יהיו בהתאם. בכך נעשית העבודה האישית כלי לגילוי מלכות ה' בעולם כולו.