חג הסוכות הוא המשך ישיר של ראש השנה ויום הכיפורים – שלושת המועדים מהווים שרשרת אחת של תהליך רוחני: בראש השנה מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים, ביום הכיפורים מטהרים את עצמנו ומתקשרים עם הקב״ה ברובד הפנימי ביותר, ובסוכות – אנו מביאים את הקדושה הזו אל תוך החיים היומיומיים.

היציאה מן הבית – ביטוי לאמונה מוחלטת

חז״ל אומרים ש״תֵּצֵא מִדִּירַת קֶבַע וְתֵשֵׁב בְּדִירַת עֲרַאי״. לפי תורת החסידות, עצם היציאה מהבית הקבוע, מהמקום המוגן והבטוח שלנו, היא ביטוי עמוק של ביטחון מוחלט בה'. האדם עוזב את היציבות החומרית, ויושב תחת סכך פשוט שמגן עליו רק באמונה. זהו שיא הביטול – חיים מתוך ידיעה שהכול מאת ה', ושההשגחה העליונה מקיפה אותו מכל צד.

הסוכה כמקיפה – “מקיף דקדושה”

בחסידות מוסבר שהאור האלוקי בחג הסוכות הוא “אור מקיף” – לא אור שנכנס לתוך השכל והלב, אלא אור שמקיף את האדם מכל עבר. לכן גם מצוות הסוכה היא מקפת – האדם נכנס כולו אל תוך הקדושה. לא רק הראש או הלב עובדים את ה', אלא כל כולו – הגוף, הבגדים והאכילה. הכול נהיה חלק מעבודת ה'. זהו ביטוי לגישה החב״דית שהקדושה צריכה לחדור אל המציאות הגשמית ולא להישאר רעיון רוחני בלבד.

ארבעת המינים – אחדות ישראל

ארבעת המינים מסמלים את ארבעת סוגי היהודים: יש בעלי תורה, יש בעלי מעשים טובים, יש בעלי אמונה פשוטה, ויש גם מי שנראה רחוק – אך כולם נקשרים יחד. רק כשנוטלים את כולם יחד נשלמת המצווה. הרבי מליובאוויטש מדגיש, שדווקא האיחוד והחיבור בין כל הסוגים הוא זה שמביא את השמחה האמיתית ואת השראת השכינה. סוכות הוא חג האחדות.

שמחת בית השואבה – שמחה של גאולה

בחג הסוכות יש מצווה מיוחדת לשמוח: “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ”. לפי חסידות חב״ד, השמחה אינה תוצאה של רגש בלבד, אלא דרך בעבודת ה'. על ידי שמחה אמיתית, שמבוססת על אמונה וביטול, האדם שובֵר גבולות וממשיך אור אלוקי של גאולה. לכן השמחה בסוכות היא רמז לשמחה הגדולה שתהיה בגאולה האמיתית והשלמה – שמחה שבה כל העולם יכיר באחדות הבורא.

---

מסר לחג הסוכות תשפ״ו:

נזכה לצאת מן ה"בית הקבוע" של ההרגלים והאגו, להיכנס לסוכה של אמונה וביטחון בה', לאחד את כל חלקי העם באהבה, ולשמוח שמחה אמיתית שתביא את אור הגאולה – תיכף ומיד ממש.