הקדושה שבתוך חיי המעשה - דבר תורה לפרשת משפטים
פרשת משפטים פותחת במילים: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם".
לאחר ההתגלות הנשגבה של מעמד הר סיני בפרשת יתרו – אש, קולות וברקים – התורה עוברת בחדות לדיני ממונות, נזיקין, עבדים ושומרים. לכאורה: ירידה חדה מן השמים אל הקרקע.
אך על פי חסידות חב"ד, דווקא כאן מתגלה עומק הכוונה האלוקית.
לא "אף על פי" – אלא "משום כך"
חז"ל מדגישים: "ואלה" מוסיף על הראשונים – משפטים אינם המשך טכני למתן תורה, אלא גילוי פנימי שלה.
הרבי מליובאוויטש מבאר: תכלית מתן תורה איננה רק חוויה רוחנית עילאית, אלא חיבור של האור האלוקי עם המציאות הגשמית, עד לפרטים הקטנים ביותר של חיי היום־יום.
הקדוש ברוך הוא לא חפץ להישאר על ההר – הוא מבקש להיכנס אל תוך השוק, אל הכסף, החוזים, האחריות והיחסים בין אדם לחברו.
משפטים – חכמה אלוקית שנתפסת בשכל אנושי
הייחוד של מצוות משפטים הוא שהן מובנות גם בשכל האנושי.
אדם יכול להבין לבד שגניבה פסולה, שנזק מחייב תיקון, ושיש אחריות כלפי הזולת.
ובכל זאת – התורה מדגישה: "אשר תשים לפניהם" – לא חוקים אנושיים, אלא חכמתו של הקב"ה המלובשת בשכל האדם.
וכאן עומק החידוש:
כאשר יהודי פוסק דין ביושר, מקיים חוזה בהגינות, או נוהג ביושר עסקי – הוא לא רק "מתנהג יפה", אלא מגלה אלוקות בתוך השכל והחומר.
עבד עברי – חירות דרך מחויבות
הפרשה פותחת בדין עבד עברי. חסידות מסבירה שאין זה מקרה:
עבד עברי מסמל יהודי שמכר את עצמו להרגלים, לפחדים או ליצר.
התורה מלמדת: גם מצב של "עבדות" אינו סופי.
יש גבול, יש יציאה לחירות, ויש דרך לתקן – בלי לנתק את האדם מהעולם, אלא דווקא דרך התמודדות בתוכו.
זהו מסר אקטואלי במיוחד: גם כאשר אדם מרגיש כבול – יש לו ערך, יש לו תקווה, ויש לו נתיב של גאולה.
משפטים כהכנה לגאולה
הרבי מדגיש פעמים רבות: העולם מתקרב לגאולה לא דרך ניתוק מהמציאות, אלא דרך תיקונה.
כאשר העולם מתנהל ביושר, בצדק, ובאחריות – הוא נעשה כלי לאור אלוקי.
לכן פרשת משפטים היא שלב הכרחי אחרי מתן תורה:
לא מספיק לדעת שיש אלוקים – צריך להכניס אותו אל תוך החיים עצמם.
מסר לחיים
בדור שלנו, דור של עשייה ופרקטיקה, פרשת משפטים מלמדת:
הקדושה האמיתית נבחנת לא רק בבית הכנסת – אלא גם בעבודה, בכסף, בהחלטות הקטנות.
כאשר יהודי חי ביושר מתוך תודעה אלוקית – הוא מגלה שהמשפט עצמו הוא תורה,
והעולם כבר מוכן לגילוי של "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
