אור הנשמה ומחיית עמלק על פי חסידות חבד - פרשת תצווה תשפו
פרשת תְּצַוֶּה מיוחדת בכך ששמו של משה רבנו אינו נזכר בה כלל, ואף-על-פי-כן נוכחותו מורגשת בעוצמה רבה. חז״ל והחסידות מלמדים שדווקא היעדר השם מבטא התקשרות עמוקה יותר – לא התקשרות חיצונית דרך אותיות ושם, אלא חיבור עצמי, מהותי.
כך גם בעבודת האדם: יש מצבים שבהם האדם אינו “מרגיש” את האור האלוקי בגלוי, אך דווקא אז נדרשת התקשרות פנימית עמוקה יותר – כזו שאינה תלויה בהרגש, אלא בעצם הנשמה.
שמן זית זך – אור שבא מן הכתיתות
הפרשה פותחת בציווי: “וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר”. בחסידות מוסבר שדווקא כאשר הזית נכתש – מתגלה השמן הזך. כך גם הנשמה: לעיתים דווקא בזמנים של לחץ, התמודדות או קושי, מתגלה הכוח הפנימי והטהור ביותר.
זהו יסוד עמוק בעבודת ה׳: לא לברוח מההתמודדות, אלא להפוך אותה למקור של אור. כאשר האדם עומד בניסיון ומאיר מתוכו – זהו “שמן זית זך” שמדליק אור תמידי.
בגדי כהונה – להפוך את החומר לכלי לקדושה
בגדי הכהן הגדול, העשויים זהב, תכלת, ארגמן ותולעת שני, מבטאים את הרעיון החסידי שהעבודה אינה לברוח מהעולם, אלא לרומם אותו. כל פרט גשמי יכול וצריך להפוך לבגד לקדושה, כלי לגילוי אלוקות.
זהו מסר חינוכי וחסידי עמוק: לא די באמונה שבלב, אלא יש להלביש אותה במעשה, בדיבור ובמחשבה – עד שהעולם עצמו נעשה מקום השראת השכינה.
שבת זכור – למחות את עמלק שבתוכנו
שבת זכור מחברת אותנו למצוות “מחה תמחה את זכר עמלק”. בחסידות חב״ד מוסבר שעמלק אינו רק אויב היסטורי, אלא כוח רוחני של קרירות וספק. עמלק בגימטריה “ספק” – הוא שמקרר את ההתלהבות, מטיל ספק בדרך, ומחליש את האמונה הפשוטה.
מחיית עמלק פירושה: לא לתת לספק להשתלט, אלא לחזק את הוודאות הפנימית, את החיבור העצמי להשם יתברך. לא די לדעת – צריך להרגיש, ובעיקר לחיות את האמונה בפועל.
חיבור תצווה וזכור – אור שמנצח חושך
הקשר בין פרשת תְּצַוֶּה לשבת זכור ברור: הדרך למחות את עמלק היא על-ידי הדלקת המנורה. אור הנשמה, שמן זית זך, התקשרות עצמית להשם – הם שמגרשים את החושך והקרירות.
וכפי שמלמדת החסידות: לא נלחמים בחושך בכוח, אלא מוסיפים אור. אור פנימי, יציב, תמידי – “לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד”.
מסר לשנת תשפ״ו
בשנה זו, שבה העולם כולו מתמודד עם חוסר יציבות, בלבול וריבוי קולות – המסר של תְּצַוֶּה וזכור חד וברור: להתחבר למהות, להדליק את האור הפנימי, ולמחות כל ספק שמחליש את השליחות שלנו.
כשכל יהודי מדליק את נרו – יחד מאירים את העולם כולו, עד הגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו.
