מבט חסידי על נפילתו של עלי חמינאי - פורים תשפו
חג הפורים מלמד אותנו לראות את ההיסטוריה לא כשרשרת של מקרים, אלא כ־מהלך אלוקי מדויק המתרחש בהסתר. מגילת אסתר אינה מזכירה את שם ה׳, ובכל זאת – נוכחותו מורגשת בכל פסוק. זהו יסוד עמוק בעבודת ה׳ על פי חסידות חב״ד:
דווקא כאשר נראה שהעולם מתנהל “כרגיל”, מתגלה ההשגחה העליונה בעוצמה הגדולה ביותר.
בהקשר זה, אירוע חיסולו של עלי חמינאי, מנהיג שהצהיר לאורך שנים בגלוי על שאיפתו להשמדת ישראל, אינו רק אירוע מדיני או ביטחוני – אלא אות רוחני שראוי להתבוננות, ובמיוחד בחג הפורים.
המן, עמלק וחמינאי – אותה שורשיות רוחנית
בחסידות מוסבר שהמן לא היה רק אדם פרטי, אלא התגלמות של עמלק – כוח של קרירות, כפירה ושנאה לעצם הקשר בין ישראל לקב״ה.
עמלק משתנה מדור לדור בלבושו, בשפתו ובדגליו – אך שורשו הרוחני נשאר זהה.
כאשר דמות כמו עלי חמינאי, שייצגה אידאולוגיה עמלקית מובהקת של השמדת ישראל ושל מאבק גלוי באמונה ובקדושה, נופלת מתוך המציאות עצמה, ללא נס גלוי – זהו ביטוי מובהק של הפסוק:
“כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק” –
לא בהכרח ברעש, אלא בשחיקה פנימית, עד ביטול.
לא “יד אדם”, אלא הנהגת ה׳ בהסתר
הרבי מליובאוויטש הדגיש פעמים רבות:
כאשר אויבי ישראל נופלים – אין זו סיבה לגאווה אנושית, אלא להעמקת הביטחון בה׳.
בדיוק כמו בפורים:
מרדכי ואסתר לא הובילו צבא
לא הייתה מהפכה גלויה
הכול התהפך “מבפנים”
כך גם כאן:
נפילת חמינאי אינה סיפור של כוח – אלא סילוק של קליפה שסיימה את תפקידה בהיסטוריה האלוקית.
המסר לפורים תשפ״ו – מה נדרש מאיתנו?
התגובה החסידית הנכונה אינה נקמה, אלא שליחות:
להוסיף באור – תורה, מצוות, חינוך יהודי גלוי.
להרבות בשמחה של קדושה – שמחת פורים שמבטלת דינים.
לחזק את האחדות – “כְּנֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים”.
להבין שאנו מתקרבים לגאולה – שלב שבו הקליפות נופלות אחת אחר השנייה.
פורים כחלון לגאולה
הרבי לימד שפורים הוא טעימה מהעולם העתידי, שבו:
הרֶשַׁע מתבטל מעצמו, והאמת האלוקית מתגלה.
כאשר אנו רואים כיצד דמויות עמלקיות, ובראשן עלי חמינאי, נעלמות מן הבמה –
זהו סימן ברור שהעולם מתכונן למצב של:
“לַיהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר”
ומתוך שמחת פורים –
נזכה תכף ומיד ל־גאולה האמיתית והשלמה.
