נקודה מפרשת ויחי

מפי הרב רסקין:

אני רוצה לשתף אתכם במכתב מאוד מרגש שקיבלתי לפני כמה שנים, ולימד אותי דבר כל כך חשוב בחיים: "כבוד הרב, אתה לא מכיר אותי, אולי אתה לא זוכר אותי, אבל אני לא אשכח אתכם, אני חייב לך את החיים שלי, וחייב לך תודה גדולה".

"כבר כמה שנים שאני סובל מכאבים איומים בגוף, שלא נותנים לי מנוח, לא ביום ולא בלילה. אני חי על משככי כאבים, שגם לא תמיד עוזרים, וזה גרם לי קושי פיזי ונפשי כל כך קשה, עד שכעסתי על אלוקים, הפסקתי לשמור תורה ומצוות. התייאשתי עד כדי כך, שהגעתי למצב שהחלטתי שאני רוצה לסיים את החיים. מחשבות קשות אובדניות".

"חבר שלי התקשר אליי ביום חמישי, ואמר לי: הזמנתי לנו כרטיסי טיסה לבודפשט, להתאוורר לאיזה סוף שבוע קצר. אמרתי לו: לא בא לי, קשה לי. אך הוא אמר לי: נו, כבר הזמנתי. וכך, תוך כמה שעות הגעתי לשדה התעופה, עליתי על המטוס, ונחתתי בבודפשט. ביום שישי בצהריים טיילנו במדרחוב המפורסם Vaci utca, ואז החבר אמר לי: היום בערב אנחנו הולכים לבית חב"ד לתפילה וסעודה. אמרתי לו: למה? אמרתי לך שאני לא רוצה לראות אנשים, לא בא לי על החיים האלה. אך הוא בשלו: כבר הזמנתי, בוא נלך".

"בקושי אספתי את עצמי, והלכתי לתפילה בבית חב"ד. איך שנכנסתי אליכם לבית חב"ד, קיבלתם אותי בחיוך, במאור פנים, והתפילה הייתה כל כך מיוחדת. זה היה שבת של תשעה באב, ובהשגחה פרטית היה אצלכם החזן נפתלי הרשטיק, שהוא התפלל כל כך מרגש ומיוחד, והייתה שמחה ורוממות שאי אפשר לתאר. אחרי זה עלינו למעלה לסעודה, ושם בירכת כל אחד מהאורחים, והגעת אליי, בירכת אותי, חייכת אליי. הרגשתי הארת פנים אמיתית. חזרתי במוצאי תשעה באב הביתה, ואשתי וילדיי קיבלו בעל ואבא חדש. החלטתי שאני אמשיך לחיות, אני אלחם, אני אעשה כל מאמץ כדי לשמוח, עם כל האתגרים שאני עובר, וברוך השם עד היום השבת הזו, והארת הפנים הזו, נותנות לי כוח".

מאז המכתב, אותו אדם בקשר טוב איתנו, הוא מגיע הרבה לבקר, ואני מברך אותו שה' יתברך יעזור שתהיה לו בריאות הגוף והנפש, בטוב הנראה והנגלה, ללא שום קושי.

בפרשת השבוע אנחנו רואים מסר מאוד מיוחד בנושא הזה של הארת פנים: מספרת לנו התורה שיעקב מברך את ילדיו, והברכה המפורסמת בה הוא מברך את יהודה: "חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים מחלב". אומרת הגמרא במסכת כתובות: "אמר רבי יוחנן טוב מלבין שיניים לחברו ממשקהו חלב". זאת אומרת, שכשאנחנו מחייכים ומראים לחבר שלנו את הלבן של השיניים, זה יותר טוב מאשר להשקות אותו בחלב או בכל משקה אחר כדי להרוות את צימאונו, על אף שזה חסד גדול. מפני שחיוך אמיתי, הארת פנים נותנת לבן אדם חיות, נותנת לו את כל הכוחות להמשיך לחיות ולהתגבר על האתגרים. זהו גם אחד ממידותיו של הקדוש ברוך הוא: "יאר ה' פניו אליך ויחונך". דוד המלך בספר התהילים מבקש: "האר פניך ונוושעה".

אבל בינינו... לפעמים קשה לנו לחייך. אנחנו בני אדם, ויש לנו כל מיני אתגרים ודברים לא קלים שאנחנו חווים. אז מה עושים? התשובה היא: Sometimes you need to fake it till you make it - לפעמים אנחנו צריכים לזייף את זה, עד שזה יהיה אמיתי. כך מלמדת אותנו תורת החסידות: לפעמים עלינו לעשות מאמצים, גם אם זה לא מבפנים, להתנהל באווירה של שמחה, בחיוך, בהארת פנים, וזה יגרום לנו שזה יהיה אמיתי. יהי רצון שה' יעזור שנוכל לחייך ויהיה לנו את כל הסיבות הטובות לחייך באמת, עם שמחה אמיתית.