שיחת אחרון של פסח תשיז- סעיף נ- הנפלאות שבגלות

אנו לומדים על הגאולה העתידה מגאולת מצרים, כנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

בגאולת מצרים הקב"ה מבקש ממשה רבינו שיאמר לישראל שישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, "שלא יאמר אותו צדיק (אברהם) ועבדום וענו אותם, קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, לא קיים בהם". בני ישראל  אמרו שהם לא מעוניינים בכלי זהב ובכלי כסף, הם רק רק לצאת ממצרים, מקושי השעבוד כמה שיותר מהר. משל לאסיר בבית האסורים שלמחרת הוא ייצא עם הרבה רכוש, הוא מבקש לצאת היום בלי כלום.

ובכל זאת הקדוש ברוך מבקש ממשה שיאמר לבנ"י לצאת ברכוש גדול כדי לעמוד בהבטחתו לאברהם רבינו. האם הקב"ה עושה כל זה כדי למצוא חן בעיני אברהם אבינו למרות שטענתם של בנ"י לצאת מהגלות בהקדם צודקת?

עוד זאת, לומדים מקידושי אישה, שיש מצב שאין לה הנאה מהקידושין, למרות זאת נחשב שהיא קיבלה את ההנאה, וכך גם אצל הקב"ה ובנ"י, הקב"ה נותן להם את האפשרות והם מסרבים, זה נחשב שהם קיבלו ובכך נחשב לקב"ה שעומד בהבטחתו לאברהם אבינו למרות שבנ"י לא מקבלים בפועל את הרכוש גדול, אך ללא זאת עדיין לא נשלמת הכוונה העליונה ולכן "ויצאו ברכוש גדול" צריך להתבצע בפועל ממש.

וכך גם בגלות האחרונה הזו, עם כל הגזרות והשמד, ידוע שגוי,אפילו המון גויים ואפילו כל הגויים שבעולם אין בכוחם לשלוט אפילו על יהודי אחד.

הסיבה לכל הגזרות והשמד, זה מפני שהקב"ה עשה זאת מטעם הידוע לו.
וביחד עם זה הבטיח הקב"ה על ידי עבדיו הנביאים את כל היעודים הנפלאים בגאולה העתידה, עד ל"ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי", יודו לקב"ה על ש"אנפת בי", אע"פ שזה היה האופן הגרוע בשמדות בדורנו.

הרבי הריי"צ אמר בהקשר הזה שאין להצדיק את הקב"ה יותר מדי.