ניצחון הקדושה והחיסול בקטאר
א. פרשת תבוא – קללות וברכות
בפרשת תבוא התורה מביאה את סדר הברכות והקללות. מצד אחד, שפע עצום של ברכה כאשר עם ישראל הולך בדרכי ה׳, ומנגד תיאורים קשים של קללות כאשר העם מתרחק. בחסידות מוסבר שאין כאן שני צדדים שונים, אלא גילוי אחד – הטוב האלוקי. כאשר היהודי מקבל אותו נכון – הוא מתגלה כברכה. וכשהוא חוסם את השפע – זה מתהפך לקושי ולגלות.
---
ב. "והיה כי תבוא אל הארץ" – גילוי הניצחון
הבעל שם טוב לימד ש״והיה״ לשון שמחה. עצם הכניסה לארץ היא גילוי שמחה וניצחון – שהרי סוף סוף יהודי מגיע אל המקום שאליו נכסף. בחסידות מוסבר ש״הארץ״ היא גם הנפש הבהמית, וכל יהודי נדרש "לכבוש" את השטח הזה – להפוך גם את הכוחות החומריים שלו לקדושה.
כאשר עם ישראל מצליח לעמוד מול אויביו, גם מבחינה גשמית, הדבר מבטא את אותו ניצחון פנימי: הקדושה אינה נשארת ברעיון אלא מתגלה בעולם בפועל.
---
ג. חיסול המחבלים – ניצחון הקדושה בעולם
אתמול, בחיסול המחבלים בקטאר, ראינו כיצד מתגלה בפועל עיקרון זה. אויבי ישראל מנסים להביא חושך, הפחדה ומוות. אך כאשר כוחות הרשע מתבטלים – מתגלה האמת: שאין להם קיום.
בחסידות מבואר שהרע עצמו הוא חסר מציאות אמיתית – הוא קיים רק כל עוד נותנים לו מקום. וכשישראל עומדים בתקיפות – הרע מתבטל ונופל. זהו בדיוק העניין של פרשת תבוא: כשיהודי עומד באמונה ובמסירות, מתהפכת הקללה לברכה, והעולם מגלה את אור ה׳.
---
ד. מסר לחיים שלנו
המסר לכל אחד מאיתנו הוא – לא להיבהל מהחושך והאיומים, אלא לדעת שכאשר עומדים באמונה ובתקיפות יהודית, בסוף הרע מתבטל. בדיוק כפי שראינו בחיסול המחבלים, כך גם בחיי היום־יום: ברגע שיהודי מחליט שלא לתת לרע מקום – הוא מגלה שהטוב האלוקי היה כאן כל הזמן.
