שפע בלי עבודה: בינה מלאכותית והגאולה העתידה
בעשורים האחרונים הולכת ומתחדדת תופעה עולמית חדשה: הטכנולוגיה – ובפרט הבינה המלאכותית – משנה מן היסוד את מושג העבודה. יותר ויותר קולות, ובהם גם אנשי חזון עולמיים, מדברים על עתיד שבו בני אדם לא יידרשו לעבוד כדי להתפרנס, אלא רק אם ירצו בכך.
מבט חסידי מגלה שזו איננה תופעה מקרית – אלא הכנה ברורה לגאולה העתידה.
“ומעדנים מצויים כעפר הארץ” – מה הכוונה באמת?
הרמב״ם מתאר את ימות המשיח כך:
“ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה… ומעדנים מצויים כעפר הארץ”
(הלכות מלכים פרק י״ב)
חסידות חב״ד מסבירה שאין הכוונה רק לריבוי מזון, אלא ל־שפע אלוקי בלתי מוגבל, שבו הדברים היקרים והנדירים ביותר כיום יהיו מצויים בקלות, ללא מאמץ, כמו עפר.
כלומר:
לא רק יותר כסף
אלא פחות תלות במאמץ חומרי
ויותר פניות למהות הפנימית של האדם
למה היום זה מתחיל להתממש?
לפי חסידות חב״ד, העולם החומרי עצמו צריך להזדכך ולהכין מקום לגילוי אלוקות.
דווקא כאשר הטכנולוגיה מגיעה לשיא של שליטה בחומר – היא מפנה מקום לרוח.
מה שקורה בפועל:
מכונות מייצרות מזון
מערכות חכמות מנהלות משאבים
אנרגיה, ידע ושירותים הופכים לזמינים וזולים
עבודת האדם הולכת ופוחתת
זהו הביטוי המעשי הראשון ל“מעדנים מצויים כעפר”.
לא ניסים גלויים – אלא טבע שמתרומם.
אם אין צורך לעבוד – מה תכלית האדם?
כאן מגיע החידוש החסידי.
על פי דברי הרבי מליובאוויטש, תכלית הבריאה איננה פרנסה – אלא:
דירה לו יתברך בתחתונים
גילוי הנשמה בעולם
עשייה מתוך בחירה ולא מתוך הכרח
במצב הגלות:
האדם טרוד בפרנסה
רוב זמנו מושקע בהישרדות
במצב הגאולה:
הפרנסה באה בקלות
והאדם פנוי לייעודו האמיתי
“לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה’”
זהו לשון הרמב״ם:
“ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה’ בלבד”
חסידות חב״ד מדגישה: אין הכוונה שכל בני האדם יהפכו לישיבה אחת גדולה,
אלא שכל עיסוק – חינוך, מדע, יצירה, טכנולוגיה – יהיה חדור בידיעת אלוקות.
כלומר:
העבודה לא נעלמת
היא משנה צורה
מעבודה של כפייה – לעבודה של שליחות
השפע לא מסוכן – אלא חוסר המשמעות
הרבי מדגיש שהאתגר הגדול של הדור האחרון איננו מחסור – אלא ריקנות.
כאשר:
יש כסף
יש פנאי
יש נוחות
והאדם לא יודע לשם מה הוא חי – זהו גלות פנימית.
לכן הגאולה איננה רק שפע חומרי, אלא:
חינוך לערכים
חיבור לנשמה
גילוי השליחות האישית של כל אחד
הבינה המלאכותית ככלי, לא כמטרה
במבט חסידי:
הטכנולוגיה איננה תחליף לאדם
אלא כלי שמפנה את האדם למה שהוא באמת
ככל שהמכונה עושה יותר:
האדם נדרש להיות יותר אדם
עם מוסר, חמלה, עומק, אמונה
זהו תהליך של:
החומר מפנה מקום לרוח
סיכום: העולם כבר מוכן – עכשיו תור האדם
העולם שלנו:
מייצר שפע
מפחית עבודה
מבטל מחסור
אלו סימני הגאולה, לא סתם שינויים כלכליים.
השאלה שנותרה פתוחה היא: האם האדם יתמלא במשמעות – או יישאר ריק בתוך השפע?
וכאן נכנסת תורת החסידות: להכין את האדם לעולם שבו:
“מעדנים מצויים כעפר”
והעבודה האמיתית היא גילוי הנשמה
